Qinat Be’eri
Qinat Be’eri

Qinat Be’eri

Klage über Be’eriקינת בארי
Ach, mein Brunnen (Be’eri)
wurde mein Grab,
mein heller Tag ganz schwarz[1].
Alle Früchte wurden vernichtet,
mein Lied zur Klage.
Meine Auge fließt in Tränen
meine Seele gebrochen.  
אֵיכָה בְּאֵרִי
הָפְכָה לְקִבְרִי
וְיוֹם מְאוֹרִי
הָפַךְ שְׁחוֹרִי
וְהֻשְׁחַת כָּל פְּרִי
וְנֶהְפַּךְ שִׁירִי
עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם מֵעֹמֶק שִׁבְרִי
 
Ach, die Tora,
ordentlich, geordnet
und all ihr Schmuck,
kam nicht zu Hilfe
am Tag ihrer Pracht.[2]
Meine Auge fließt in Tränen
meine Seele gebrochen.  
אֵיכָה תּוֹרָה
עֲרוּכָה וּסְדוּרָה
וְכָל פְּאֵרָהּ
לֹא עָמַד לְעֶזְרָה
וּבְיוֹם הֲדָרָהּ
הֻשְׁחַת תָּאֳרִי
עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם מֵעֹמֶק שִׁבְרִי
Ach, Israel
am Tag seines Betens,
flehte um Hilfe,[3]
empfing Chaos,
Alt und jung waten in Blut,[4]
das Fest entweiht
durch grausamen Feind.
Meine Auge fließt in Tränen
meine Seele gebrochen.  
אֵיכָה יִשְׂרָאֵל
בְּיוֹם קְרוֹא אֵל
וְחַיִּים שׁוֹאֵל
וּמְהוּמָה קִבֵּל
זָקֵן וְעוֹלֵל בְּדַם מִתְגּוֹלֵל
וְחַגּוֹ חִלֵּל
אוֹיֵב אַכְזָרִי
עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם מֵעֹמֶק שִׁבְרִי  
Ach, Mütter,
Kinder und Mädchen
verschleppt in Geiselhaft
wie in Pogromen von einst.
Mauern durchbrochen,
unschuldige Schafe,
Tänze hörten auf
und die Lieder der Sänger.
Meine Auge fließt in Tränen
meine Seele gebrochen.  
אֵיכָה אִמָּהוֹת
וִילָדוֹת וּנְעָרוֹת
בִּשְׁבִי מוּלָכוֹת
כְּבִימֵי פְרָעוֹת
וְנִפְרְצוּ גִּדְרוֹת
צֹאן יְשָׁרוֹת
וּפָסְקוּ מְחוֹלוֹת
וּנְגִינוֹת מְשׁוֹרְרִי
עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם מֵעֹמֶק שִׁבְרִי
 
Und ach, Ich frage mich,
Quell des Lebens in der Höh,
Wie lang soll das Volk
so in Aufruhr sein,
wie lang
so tief gebeugt?
Erhebe dich jetzt,
entzünde mein Licht,
aus den Quellen deiner Barmherzigkeit
heile meine Gebrochenheit.
Und mein Auge[5], das in Tränen fließt,
wird Be’eri bewässern.  
וְאֵיכָה אֶתְמַהּ
בּוֹרֵא רוּמָה
עַד אָן אֻמָּה
תִּהְיֶה מְהוּמָה
עַד אָן קוֹמָה
תֻּשְׁפַּל אֲדָמָה
וְעַתָּה קוּמָה
לְהָאִיר נֵרִי
וּבְעֵין רַחֲמֶיךָ
תְּרַפֵּא שִׁבְרִי
וְעֵינִי הַנּוֹבַעַת תַּשְׁקֶה בְּאֵרִי  
Nach dem Regen kommt der Frühling.  בסוף הגשם יבוא אביב
Yagel Harush, 2023יגל הרוש
Deutsche Nachdichtung: Annette M. Boeckler, 2024 

[1] Schechori. Anspielung auf die hebräische Bezeichnung des 7. Okt. „Schabbat Schechora“, schwarzer Schabbat.

[2] Anspielung auf Shemini Atzeret / Simchat Tora, an dem das Massaker stattfand.

[3] Im Zentrum von Shemini Atzeret steht die Bitte um Regen, Hilfe und Lebensunterhalt.

[4] Anspielung auf Ez 16,6 “ Ich aber kam an dir vorbei, sah dich beschmutzt in deinem Blut

und sprach zu dir in deinem Blute: Lebe!“

[5] Das hebräische Wort für „Auge“ Ayin bedeutet auch „Quelle“.